פסק-דין בתיק ת"ק 012426/02
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב |
012426-02
20.6.2003 |
|
בפני : הראל יחזקאל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: דונל ירון |
: אפשטיין שגיא (1988)בע"מ |
| פסק-דין | |
התובע, בעלים של עסק להובלה , הגיש תביעה כנגד הנתבעת, חברה בע"מ .
הנתבעת הינה בעלים של מפעל לעבודות מסגרות, בנין ואלומיניום ( להלן:" המפעל ").
בתחילת חודש מאי 2002 הוסכם בין הצדדים כי התובע יפרק ויוביל את המפעל ממקומו בכפר אז"ר לקיבוץ נצר סירני.
הנתבעת מאנה לפרוע את שכרו של התובע בטענה כי הוסכם שהפינוי וההעברה יושלמו בתוך 5 ימים , החל מיום 10/5/02 ועד ליום 15/5/02 וכי הפינוי ארך, בסופו של דבר, כ- 50 יום.
לטענת התובע, לא נקבע מועד לביצוע העבודה, שכן הנתבעת מסרה שאין כל דחיפות בביצוע העבודה מאחר וממילא אין לה עבודה.
הנתבעת הגישה כתב הגנה ותביעה שכנגד בגין השבתת המפעל למשך 45 יום, תשלום דמי שכירות בכפר אז"ר למשך 45 יום ושימוש במלגזה למשך 3 ימים.סה"כ נזקי הנתבעת מסתכמים ב- 44,970 ש"ח , אולם סכום התביעה הועמד ע"ס 16,700 ש"ח.
לטענת התובע ,הוא התמיד בעבודתו במשך כשבועיים עד שלושה ברציפות, ולאחר מכן הפסיק עבודתו למשך מספר ימים שכן היה עליו לבצע העברת בית מלאכה.
התובע טען כי הנתבעת הוסיפה, במהלך ביצוע העבודות, מפעם לפעם,עבודות נוספות עליהן לא הוסכם קודם לכן.
מנהל הנתבעת טען כי הנתבעת בקשה לבצע את ההעברה במהירות שכן בשל צו פינוי שהוצא כנגד הנתבעת היה עליה לפנות את המפעל ללא דיחוי.
התובע הציג העתקים חלקיים של כתב תביעה שהוגש כנגד הנתבעת ע"י משכיר הנכס בכפר אז"ר והעתק כתב התביעה שהוגש ע"י הנתבעת כנגד אותו משכיר.
בכתב התביעה שהוגש ע"י המשכיר נתבעו הנתבעת ומנהליה לפצות את המשכיר בגין נזקים שגרמו למושכר , אובדן דמי שכירות וכן חוב בגין דמי שכירות.
הנתבעת טענה, בכתב תביעתה שהוגש כנגד המשכיר, בין היתר, כי פינתה את המושכר בחודש מאי 2002 וכי השלמת הפינוי נעשתה במחצית חודש מאי 2002 , מועד בו הוחזרה החזקה במושכר לידי המשכיר.
מהאמור לעיל עולה כי הנתבעת טענה, בשני תיקים שונים, טענות עובדתיות סותרות באשר למועד פינוי המושכר.
באשר לטענות הצדדים בתביעה שבפני , אין זה סביר בעיני כי לא הוסכם בין הצדדים על מועד לתחילת וסיום עבודת התובע וזאת במיוחד נוכח צו הפינוי שהיה תלוי ועומד כנגד הנתבעת.
אין זה סביר בעיני כי בנסיבות הענין לא היה לנתבעת אינטרס בפינוי המושכר ללא דיחוי ולו גם בשל הצו השיפוטי שחייב את הנתבעת ומנהליה לפנות את המושכר.
זאת ועוד, מכתב תביעתה של הנתבעת עולה כי חוזה השכירות הסתיים ביום 30/4/02 ועל כן היה לה אינטרס בפינוי המושכר מהר ככל האפשר.
התובע טען כי הנתבעת אשרה קבלת החשבונית בגין התמורה המגיעה לו , אולם הנתבעת טענה כי המדובר באישור על עצם קבלת החשבונית ואין לראות בכך הסכמה לפירעונה.
מסיבות השמורות עמו,לא הגיש התובע עותקים מלאים של כתבי התביעה והתרשמותי כי אין המדובר בהשמטה מקרית.
להערכתי, בכתב התביעה שהוגש ע"י המשכיר צוינה טענתו באשר למועד בו פונה המושכר, אולם טענה זו אינה מאוזכרת באותם עמודים שהוגשו ע"י התובע.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|